<h1>מחזור ויטרי סימן רע"א</h1>
<h2>דף ל:</h2>
תענית של צום הרביעי י"ז בתמוז. צום החמישי. תשעה באב. צום השביעי. ג' בתשרי. צום העשירי. עשרה בטבת. כל התעניות אין קורין בהן אלא בויחל משה בין בשחרית בין במנחה. ובכולן אין מפטירין בשחרית. חוץ משחרית של ט' באב שקורין כי תוליד בנים. ומפטיר באסף אסיפם. וכן מנהג בשתי ישיבות. וכל תעניות שגוזרין ציבור בין בשני ובחמשי בין באחד בשבת בין בשלישי ורביעי קורין ויחל בין בשחרית בין במנחה. ובכולן יש בהן נשיאות כפים במנחה. חוץ מיום הכיפורים שתחת מנחה נושאין כפיהם בנעילה. וכן מנהג בשתי ישיבות. ת'. ודבר זה אינו מפורש בהדיא במסכת סופרים. דלשם מפרש ויחל. ולא חילק בין שחרית למנחה אבל יש לו להוכיח מפ' בני העיר דאנן לית לן למימר ויחל אלא במנחה דאמרינן בשלהי פ' [בני העיר] תנן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ופורים לתעניות ולמעמדות ויום הכיפורים. ופריך ובתעניות למה לי הפסקה. ליקרי מצפרא בעיניינא דיומא ולמנחתא בתעניתא. אמר רב שישא בריה דרב אידי. מסייע ליה לרב הונא. דאמר מצפרא כינופייא. היכי עבדי אמר אביי מצפרא לפלגא דיומא מעייני במילי דמתא כדאיתא התם. ובשלהי פ"ק דתענית. מהכא שמעינן דאי לא מצפרא כינופייא הוה קרינן מצפרא בעינינא דיומא ולמנחתא בתעניתא. א"כ השתא דלית לן כינופייא הוה לן למיקרי בצפרא בעינינא דיומא ולא בויחל. מ"ר. יב"ן. ומיכן סמך הרב ר' בכור שור שלא לקרות בשחרית ויחל אלא בפרשת דיומא. ופי' מצפרא כינופייא. מאספים בני העיר ובודקין ומזהירין. אם יש עבירה בידם ויחדלו כדי לקבל תעניתם ואין פנאי לקרות שחרית בתורה.
